האינטרנט הוא אינסופי. כך לפחות מספרים. כשאני אראה בעיניים, אני אאמין. אבל לפחות בכל מה שקשור לחתונות אזרחיות לאזרחים ישראלים, ובפרט לחתונות אזרחיות של ישראלים בפראג, יש מחסור רציני במידע אמין ומסודר. אז, אני אנסה להשליט קצת סדר בבלאגן, כמיטב יכולתי ועד כמה שידיעותי הדלות מגיעות, בשלבים, ככל שנתקדם בתהליך. והפעם: דילים של חתונות אזרחיות.
אבל קודם, קצת מידע כללי על חתונות אזרחיות וחתונות בישראל בכלל. נדמה לי שהזכרתי כבר קודם, אבל בישראל רשאים להתחתן באופן חוקי רק בני אותה דת, בחתונה דתית על פי השיוך הדתי שלהם. כלומר, יהודים בחתונה יהודית, מוסלמים בחתונה מוסלמית ונוצרים בחתונה נוצרית. ועל אהבה בינ-דתית עוד לא שמעו במקומותינו... ועל אזרחים טובים ושומרי חוק שאינם מעוניינים בחתונה דתית כלל? עליהם דווקא שמעו, אבל העדיפו להדחיק ולהעלים עין. ולכן, אם עושים את התועבה הזו בחו"ל, הכל טוב ויפה (ואפילו הרבנות מכירה בכך אם בסופו של דבר מבקשים להתגרש, ואז צריך בכל זאת לעבור ברבנות), אבל פה, חמס!! מה אנחנו גויים?
משנת 2000 עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעקב אחר רישום נישואין שנערכו בחו"ל כאשר לפחות אחד מבני הזוג תושב/אזרח ישראלי, אשר נרשמו במשרד הפנים. מאחר ויש כרגיל כל מיני סייגים לנתונים שלא ניכנס עליהם פה, ומי שממש סקרן יכול לראות את הפרסום המלא כאן, אני אציין רק את הנתונים של חתונות בשני היעדים הפופולאריים ביותר: קפריסין וצ'כיה (פראג). כמובן שיש רבים שנישאים בברה"מ לשעבר ובארה"ב, אך קשה להכריע בוודאות שכל החתונות שם היו אזרחיות.
כמו שאפשר לראות, מרבית הזוגות בוחרים להתחתן בקפריסין, בגלל הקרבה לישראל, המחיר הזול יחסית, והגמישות. אז למה בחרנו בכל זאת בפראג? כי חשוב לנו שזה יהיה טקס מכובד ונעים, ולא חתימה על תעודת הנישואין בכפכפים כשהזוג הבא כבר נושף בעורפנו. כך או כך, בחרנו. וזהו.
אז איך עושים את זה?
מסמכים - תעודת לידה ותמצית רישום ממשרד הפנים, שאותן מחתימים במשרד החוץ בחותמת APOSTILLE המעידה על תקפותן (כל זה ללא תשלום), ותרגום המסמכים לצ'כית (כלול בדיל).
חתימה במשטרה המקומית - כדי לוודא שאין תיק פלילי באינטרפול, וכנראה שגם כדי לאכוף את הימצאותנו בפראג לפני החתונה (מתואם דרך הדיל). בדרך כלל החתימה במשטרה נערכת יום או יומיים לפני הטקס, אבל שמענו גם על זוג שחתמו באותו היום של הטקס.
תשלום אגרת רישום לנישואין (כלול בדיל).
טקס בבית העיריה - בעיר העתיקה (נקראת רטושה) או בכל אחת מהעיריות של רבעי העיר האחרים - בו נציג של העיריה מקריא כמה דברים, שני בני הזוג נשאלים ומצהירים על נכונותם להינשא, מחליפים טבעות (לשני בני הזוג), חותמים על הצהרת/תעודת הנישואין (שני בני הזוג), מרימים כוס שמפניה, וזהו. בבית העיריה העתיק יש נגן אורגן בזמן הטקס (בתשלום נפרד, כ-100 קרונות), ובעיריות האחרות אפשר לנגן מוזיקה משלכם (רק דיסקים מקוריים?!). בארץ - יש להחתים את תעודת הנישואין בפראג גם כן בחותמת APOSTILLE. את התעודה מציגים במשרד הפנים בארץ ומבקשים לשנות את רישום המצב האישי.
מסתבר שכמעט כל סוכנות נסיעות מוכרת דילים של חתונות אזרחיות בפראג או קפריסין. הדיל כולל טיסות, מלון, ארגון הטקס, תרגום מסמכים, מתורגמן בעת הטקס, ואפילו שמפניה והעברות. בעצם, מרבית הסוכנויות קונות את הדיל מסיטונאי התיירות הספורים בארץ, ועושות את העמלה הקטנה שלהן בדרך. הסוכנויות שיותר מתמחות בעניין הן דיזנהויז, מונה טורס, ומרגלית ד.נ.ל (יושבים רק בדרום הארץ). אחרי סבב ארוך ומתיש בין כל הסוכנויות האלה, וגם כמה סוכנויות רגילות כמו איסתא ואמבסדור, וחברות צ'כיות/ישראליות/רוסיות שמארגנות את החתונה עצמה (ללא טיסות ומלון) ושיטוטים ארוכים בפורום חתונות בתפוז, הגענו לכמה תובנות:
קניית דיל של ארגון החתונה לבד, ללא טיסות ומלון (500-600 יורו לזוג), יוצאת בדרך כלל יותר יקרה מדיל שלם שעולה סביב ה-900 דולר לאדם (למלון 3* או 4* יחסית פשוט). אבל יתכן שזה מגדיל את הגמישות בלוח הזמנים והימים שאפשר לבצע בהם את הטקס. כדאי יותר לבדוק את הנושא כשנוסעים להתחתן לבד ולא עם משפחה.
כל הסוכנויות מציעות דילים של ימים א'-ד' (ואז הטקס ביום ב' או ג'), או ב' עד שבת (ואז הטקס הוא ביום ד' או ה'). איסתא, היא הסוכנות היחידה (דרך השטיח המעופף) שמציעים דיל לסוף שבוע: ה' עד א' (ואז הטקס ביום שישי).
אין הרבה סוכני נסיעות שיודעים להתעסק עם החתונות האזרחיות (לא שיש מה לדעת, חוץ מלהתקשר לספק ולשאול את מה שצריך), ולכן רובם גם לא ששים להתעסק עם הלא מוכר. עקב כך, במרבית הסוכנויות (וגם הספקים) יש אדם אחד או שניים שיודעים להתעסק עם זה, מה שיוצר קושי אם אתם לא מצליחים לתקשר עם הסוכן - כמו שקרה לנו במונה טורס, או אם מי שמטפל בזה אצל הספק פשוט לא נמצא באותו יום (גם כן במונה טורס).
כל הדילים מציעים מלונות יחסית רחוקים מהמרכז, חוץ ממלון אחד של 5* יקר יחסית. מאוד קשה לנסות לשנות את המלון בדיל, כי זה ידרוש חישוב מחדש של המחיר של החבילה כולה.
למרות המלצות שונות מבנות חביבות מפורום החתונות, דווקא במרגלית ד.נ.ל החליטו להתעלם בהפגנתיות מהמייל ששלחתי, למרות שדיברתי קודם עם סוכנת, וגם התקשרתי לוודא שהם קיבלו. וגם במונה טורס, הסוכנת הבטיחה לנו ביום חמישי שיש מקומות, ונתנה מחירים. ביום ראשון בבוקר התייצבנו עם הפתיחה כדי לברר שאלות אחרונות ולסגור חבילה, וגילינו, שאין מקומות בדיל שבדקנו ביום חמישי, המחירים השתנו מהקצה אל הקצה, וכל רבע שעה היה שינוי במחיר או במקומות. חיכינו 3 שעות עד שהבחורה היחידה אצל הספק שיודעת לתת מחירים תחזור מהבדיקות שלה. הסוכנת ממונה הלחיצה אותנו שדמי הביטול מלאים ושאם לא נחליט ברגע זה המקומות יעלמו. אחרי בוקר מורט עצבים בו תיזזנו בין הסוכנויות, חזרנו הביתה מותשים וכעוסים. לבסוף, החלטנו לנסות שוב את איסתא, על אף החששות מחוסר המקצועיות שהפגינו בנסיעה שלנו לסין. שם סגרנו בסוף (או לפחות כך זה נראה בינתיים), ואפילו בסוף השבוע כמו שרצינו מההתחלה.
עד כאן המדריך להפעם. ונחזור אלינו.
אם חשבתם שלארגן נסיעה לחו"ל ל-11 איש (בינתיים), כשגם יש מגבלות פרוצדורליות (ימים של הטקסים, ימים של הדילים וכו'), זה פיקניק. תחשבו שוב. צריך למצוא מלון שיש בו מקום לכל האנשים האלה, מלון שיהיה ברמה טובה מספיק לכולם, אך במחיר סביר. לא רחוק מדי, כדי לא לטרטר את עצמנו, אך המלונות המצויים במרכז, ליד האתרים המרכזיים יקרים בדרך כלל. וכל אחד סומך רק על הסוכן שלו, ובודק אותך בשבע עיניים. מתסכל.
בסוף סגרנו על מלון 4* במרחק של כרבע שעה נסיעה מהמרכז: Corinthia Panorama. בהמשך נכין את התוכנית האמנותית. גם כאן צריך להערך עם כמה חלופות, למי שכבר ביקר בפראג, ולמי שזו לו הפעם הראשונה. למי שלא בא לו לעשות סיבוב בתי כנסת, ומעדיף לעשות סיבוב קניות, למי שמשכים קום ולמי שמעדיף את ארוחת הבוקר שלו ב-12. מעניין מה נחשוב על זה בעוד שלושה חודשים כשהכל יגמר.
נירית
לחלק השני והאחרון של המדריך לחתונה אזרחית בפראג.
ובינתיים, הזמנה אחת חביבה עלינו במיוחד, שעיצב חנוך פיבן לאיזה זוג לא נודע שפרסם אותה באינטרנט.
