החתונה בפראג עוד 4 ימים ולא מפסיקים לשאול אותנו אם אנחנו מתרגשים. עם יד על הלב, לא. אנחנו לא מתרגשים. לפחות כל עוד כל "העזרים הויזואליים" בארון.
האמת שבין העבודה החדשה של נירית, הלימודים, ופגרת הכנסת שהסתיימה לה לפני כשבועיים, ממש אין לנו זמן להתרגש.
אבל גם בלי קשר, החתונה הזו היא עוד נקודת ציון בקשר שלנו. גם למחרת אנחנו נהיה אותם נירית ושאול. ובשלב הזה, אחרי 6.5 שנות זוגיות, כמעט 4 שנות מגורים משותפים ושני חתולים שכבר עבר עליהם, ועלינו, הרבה מאוד (סירוס, עיקור, שבר בזנב, דיאטה, אובדן תאבון, נשיכה ועוד ועוד), חתונה זה בסך הכל ציון רשמי של משהו שכבר ידוע מזה זמן רב.
בפראג צפוי להיות נעים אך יתכנו ממטרים חולפים, ולא רק מהשמים... כרגע אנחנו בעיקר מקווים שנצליח להגיע לשם בכלל, אחרי הכתבה המפחידה שהיתה אתמול על חברת הצ'ארטרים, ועל עיכוב בלתי נתפס של 16 שעות בנתב"ג.
הטקס עצמו אמור להתרחש ביום שישי 30/5 בבוקר בבית העיריה. משם במעבר חד, ואירוני משהו, נלך לטייל ברובע היהודי על בתי הכנסת ובית הקברות העתיקים שלו, ונקנח בארוחה כשרה במסעדה יהודית. גם בשאר הימים יהיו לא מעט "שעות איכות" בחברת ההורים, בני זוגם, אחים, דודים, בני דודים (17 איש כבר ציינו??). גם מגוון הגילאים יהיה מגוון לא פחות מבליל השפות המדוברות.
שבועיים אחר כך, נעשה שידור חוזר ב-fast forward בחוות טור סיני. תבואו, יהיה צחוקים. ואם לא, לפחות תאכלו משהו.
לאחרונה גם התבשרנו על החתונה הממשמשת ובאה של איה ועומרי, וכמובן גם החתונה של שירי ואופיר (ולא נרחיב בנושא). ורק נאחל מזל טוב מקרב לב לשני הזוגות וחיים נפלאים בהמשך.
