1. ארגון חתונה זה כמו מבצע צבאי, כמו מהלך פוליטי מורכב, כמו מאמץ דיפלומטי חשאי מרוכז, כמו משחק שח. אתה עושה מהלך ומחכה לראות מה יהיו ההשלכות, מה יהיה הצעד הבא. בכל מהלך צריך לשקול ולבחון את כל השפעות הרוחב, והאסטרטגיות של השחקנים השונים.
2. וישנם גם ההורים. ההורים, שבמידה רבה, כל המבצע המורכב הזה נעשה בגללם, בשבילם. ולהם, יש דעות משלהם, רצונות משלהם, רעיונות משלהם. ואל תחשבו שהם מתנהלים כאיש אחד. כמספר ההורים, מספר הדעות. ואנחנו נאלצים לתמרן ולפשר ביניהם (ובינינו). ולעיתים, עם כל הרצון הטוב לנסות ולרצות אותם, זה בכל זאת לא מתקבל טוב בצד השני. לפעמים זה אפילו פוגע בנו.
הרי מה בסך הכל רצינו? למסד את הקשר בינינו? לעבור עוד שלב בדרך לחיים משותפים? לא התכוונו לפגוע באף אחד, להציף מתחים מיותרים שהיו שם גם בלי שנתערב, להכניס אנשים לסיטואציות לא נוחות. מיותר לציין שמחשבות על ביטול חלפו גם עברו להן. זה פשוט הולך ונעשה קשה יותר ויותר ככל שמתחייבים לעוד ספקים, וכבר מודיעים למשפחה וחברים. בקיצור, מלכוד 22.
3. ואתנחתא משעשעת, שלא תגידו שמדברים פה רק על דברים מדכאים. נירית פיתחה תחביב (מישהו אמר אובססיה?) חדש והיא גולשת בכל רגע פנוי בפורומים של חתונות. פורומים שמלאים בבנות מצווחות שלא מפסיקות להתלהב אחת מהשמלה של השניה. מדי פעם, כותב בפורום תגובות משונות, מישהו בכינוי shaul flowers. מתוך שעמום, נירית החליטה לפתוח פעם אחת את הלינקים שהוא שותל בתגובות שלו, וגילתה קמפיין מושקע מאוד, אבל גם תמוה מאוד של דפי זהב ("ווה וויוה" "אם צובטים אותי אני לא מצטבט??" - זוכרים?). חוץ מכתיבת תגובות פיקטיביות בכל מיני פורומים, יש למר שאול פרחים בלוג בבלוגלי, בלוג בדה-מרקר קפה (שכרגע כנראה הוסר), חשבון פייסבוק, ואתר סרטונים בדפי זהב/פליקס.
המסקנה בלתי נמנעת: דפי זהב החליטו לכבוש את האינטרנט.
תגובה 1:
אתה לא קורא את מה שאני משתף אה?
http://shimshon.net/?p=92
הוסף רשומת תגובה