יום שלישי, 1 באפריל 2008

- ללא כותרת -

פתאום זה בא.
בלי שום הודעה מוקדמת.
מזדחלת במעלה החזה והגרון ומתיישבת לה שם בגוש רוטט.
מעלה חיוכים מטופשים.
מדירה שינה.
מקשה על הריכוז.

משונה. יש עוד קצת פחות מחודשיים וחצי כמו שאתם יכולים לראות במונה משמאל (ועוד חודשיים בדיוק עד הטקס בפראג).
כל מה שהיה צריך, זה עזרים ויזואליים.
הזמנה אחת קטנה.

אין תגובות: